מערכת הקירור המקוררת במים משתמשת במשאבה כדי להזרים את נוזל הקירור בצינור החום ולפזר חום. החלק סופג החום ברדיאטור (הנקרא תיבת ספיגת החום במערכת הקירור הנוזל) משמש לקליטת חום ממעבד המחשב, הגשר הצפוני וכרטיס מסך. החום שסופג החלק הסופג חום מופרש אל החלק החיצוני של המארח דרך הרדיאטור המעוצב בגב גוף המטוס.
בתחום קירור המחשב האישי כיום, למרות שהרדיאטורים המקוררים באוויר ברחו בעצם ממעגל הקסמים של פיזור חום אלים ברעש גבוה, הם בדרך כלל מתפתחים לכיוון של נפח גדול, ריבוי צינורות חום ועודף משקל, מה שמביא אי נוחות רבה. למשתמשים בשימוש והתקנה בפועל של רדיאטורים, וגם מעמיד מבחן גדול על יכולת נשיאת העומס והלחץ של אביזרי מחשב. לאור הקשיים שצוינו לעיל בעידן שלאחר קירור האוויר, רדיאטורים מקוררים במים מתקבלים בהדרגה על ידי רוב משתמשי המחשב.
כטכנולוגיית פיזור חום בוגרת, פיזור חום מקורר מים תמיד היה בשימוש נרחב בדרכים תעשייתיות, כגון פיזור חום של מכוניות ומנועי מטוסים. היישום של טכנולוגיית פיזור חום מקורר מים בתחום המחשבים אינו בגלל שפיזור חום מקורר באוויר הגיע לסופו, אלא בגלל שמהירות פיזור החום של נוזל גדולה בהרבה מזו של אוויר, ולכן לרדיאטורים מקוררים במים יש לרוב טוב אפקטים של פיזור חום, וניתן גם לשלוט היטב ברעש. בשל יתרונותיו ביעילות פיזור החום ובשקט, רדיאטורים לקירור מים הופיעו זמן קצר לאחר שקירור האוויר הפך לפופולרי. למרבה המזל, קירור מים בתחום המחשבים הופך לפופולרי כיום, וזאת בשל ההתקדמות הגדולה בבטיחות וביציבות של קירור נוזלי.